מדיטציה ואקולוגיה עמוקה
אחי האילן
אחי האילן

אחי האילן

באיטליה נהוג לציין את חג האילנות בכל שנה ב-21 לנובמבר.

אחי האילן,

גם אתה, כמוני, הנך פרי עידנים רבים של התפתחות חיים על פני כדור הארץ. גם אתה צאצא של אלפי דורות של בני- מינך. אבותיך, כאבותי, דאגו ליורשיהם והנחילו להם חכמה וידע – כך אתה יודע איך ליצור קשר עם עולם הפיטריות ועם מגוון החיים הזעירים המתקיימים במרחב העצום שמתחת לאדמה. כך אתה יודע כיצד לחפש ולמצוא משאבי מחיה, להתגונן מפני טורפים ופגעי העונות, ולהבטיח את המשך קיומם של צאצאיך.

עץ יקר, בסופו של דבר, איננו שונים זה מזה. שנינו מחפשים תנאים נוחים, סביבה מזינה, חום והגנה, ושנינו שואפים לחיים מלאים. הבה נספר את סיפור מקורותינו המשותפים, את אגדת גיבורינו הקדמונים. פעם, לפני עידן ועידנים, עוד בטרם התפתחותם של החי והצומח כעולמות נפרדים, המציא אבינו הקדמון, אותו אורגניזם חד-תאי אבל רב-השפעה, את שיטת הרבייה המבוססת על הד.נ.א., ובכך הניע אבולוציה של מיליארדי שנים. הבה נספר, אחי האילן, על החיבור בינינו, כדי שלא נשכח את שורשינו ואת עתידנו המשותפים.

ידיים ששותלות
הצלם: Emiliano Barbieri

אני מלא רגשות תודה, אחי, על החמצן שאתה מייצר, על הפירות שלך, שמזינים אותי, על הצל שלך, שמגן על שנינו, על שאתה מונע בליה, על החיים שאתה מאפשר. אפילו הנפט שבני-מיני שואבים ושורפים בלהיטות כה רבה אינו אלא אבי-אבותיך מלפני שלוש מאות מליון שנה. כך, לא רק שאנחנו צורכים את היערות של היום בשביל תעשיית הבשר; בשימוש שלנו בדלקים פוסיליים אנחנו גם שורפים עשרות מיליוני דורות של יערות. החילול הזה מצער אותי מאוד.

כשאני מביא עץ חדש כדי לצרף אותו למטע, הרגליים האלה שנושאות אותנו – למי הן שייכות? האם הן שלי או שלך? של מי שעומד עליהן או של זה שהוא נושא בזרועותיו? הענפים שלך, התאים והכלורופיל שבהם, האם הם שלך בלבד, או שמא של כל החיים כולם? חבר יקר, אני יודע שאני יכול לבחור איך להשתמש באנרגיה שאתה נותן לי (ששוה עשרות מונים יותר מערכה הקלורי!). השרירים האלה – יש בהם עוד כוח, בזכותך, ואני בוחר להשתמש בהם כדי לשתול, כדי להזין, כדי לייצר קומפוסט, כדי לקטוף, וכדי ללמד אחרים לעשות את אותו הדבר.

אחי האילן, הבה נלך יחד על הרגליים האלה. נשתול יחד באמצעות הזרועות האלה. ננשום יחד בעזרת הריאות האלה והעלים האלה. נעצור יחד בעזרת הגופים האלה. נזין ונהיה ניזונים דרך השורשים האלה…

עץ יקר, חיינו הם גם קצרים. ואולי זה יומנו האחרון? מי יודע? אני חובר אליך כדי להזין את החיים, היום, בשמחה.

חג אילנות שמח! באהבה,

אחיך בר.

תרגמה מאיטלקית עינאל ורדי.

רוצה גם את/ה לתמוך בכדור הארץ ובמרכז תרגול ״פרדסה״, המונחה ע״י השאיפה לטפל באהבה גם בתודעה וגם בכדור הארץ, ולחקור את החיבור שבין השניים? השנה אנו רוצים לשתול יותר מ-300 עצים בפרדסה. אפשר לתרום לנו (מהארץ) דרך פייבוקס ״תומכים בפרדסה״. לדרכים נוספות בהן ניתן לעזור לצמיחת פרדסה ראי/ה crowdfunding.

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *